אני כותבת את המאמר הזה (מאי 2017) בעודי באי בארכיפלג הכי צפוני של מאלזיה. מזג האויר חם ולח וגשם חזק ירד במהלך כל השבוע שאני שם.

הג'ונגלמתחשמלמצרצור החרקים ונראה שהעצים בעצמם משמיעים קול שדומה יותר לאוושה אנרגטית מאשר לרעש. כל כך חי כאן ששום דבר לא ישאר חשוף אם נשאיר אותו ללא השגחה במשך יומיים.

זה אחד המקומות שעדיין מאוכלסים על ידי היישויות העתיקות של כדור הארץ. תמיד במקומות יותר טבעיים (יערות עתיקים) בדרך כלל בתרבויות עתיקות שעדיין לא הפכו מתועשות, כמו מלאזיה. הג'ונגלים בכדור הארץ לא מהווים רק בית עבור מגוון רחב של צמחייה, עולם החי, חרקים ובעלי חיים, אלא גם לרוחות נשכחות ומעבר למציאות הזאת, שמזינות את העצים ובעלי החיים וחיות באופן בלתי נראה על ידי האדם, או רוב בני האדם.

לכל התרבויות העתיקות יש רוחות פולקלור שהן למעשה ההיסטוריה של הרוחות ,לפני שהרוחות גורשו מעולמו של האדם.

מדוע יישויות הטבע נמוגו אל כמעט סף הכחדה והאדם צץ ועולה כשליט הפלנטה?

היו זמנים בעבר הלא כל כך רחוק בהם האדם כיבד, סגד ולפעמים גם פחד מיישויות הטבע. ואף עבד עימן. אבל עכשיו הגענו לתקופה שכמעט כל הציביליזציה בפלנטה פועלת כנגד דרכי הטבע והרוחות שלה. לא מאמינים בהם או מתייחסים אליהם כחסרי חשיבות, שרשמית הם מחוץ להשג ידה של החברה.

נתקדם בזמן (יולי 2017) אני נמצאת באחד הבניינים הנוצצים ומתוחכמים המתנשאים לגובה, שטוקיו ידועה בהם. אני יכולה לראות את החיפוי הירוק העבה בארמון של הקיסר, הנשקף מהחדר הגבוה שלי במלון. השכבה העבה של ירוק עשיר של גני הארמון מוקפת בים של קוביות אפורות, עד לאן שהעין יכולה לראות. התעשייתיות המשגשגת ידי האדם, שינתה לחלוטין את השטח הטבעי של היער, מים וגבעות שהיו כאן לפני שטוקיו הפכה לטוקיו.

בנסיעה שלי לשדה התעופה במינכן (בדרכי אמש לטוקיו) נהג האובר שהסיע אותי, הצביע על פארק טכנולוגי חדש שגרם למכירי הנדל"ן במינכן לנסוק מעלה. שאלתי אותו מה היה שם לפני הפארק הטכנולוגי הנוצץ והוא ענה "כלום", שאלתי, "עצים"? והוא אמר "כן". מסתבר שהעצים הם "כלום" כיום.

בחזרה לטוקיו: אם אי פעם ביקרתם ביפן ראיתם את המקדשים הטבעיים המיוחדים ביופים של שינטו שמופיעים במקומות רבים כל כך בשטח העירוני והחקלאי של יפן. אתה יכול לקחת פניה בכל פינה אורבנית בטוקיו ושם ישכון בשקט מקדש אלגנטי ביותר לפינטו, שתמיד מלווה בעץ אחד לפחות. לא משנה אם זה מקדש קטן או גדול, נוכחות של רוחות מלווה אותו.

רוחות הטבע עדיין חיות במקומות אלו שהתרבות היפנית עיצבה עבורם ומכוון שהרוחות היפניות מנומסות כמו כל התרבות שלהם, הן כמובן מכבדות את הכללים ונשארות במקדשים הקטנים או הגדולים ומשאירות את העיר לבני האדם.

בטיולים ברחבי אסיה תראה מקדשים בסגנון דומה עבור הרוחות. תמיד בונים מבנה שרוחות יוכלו לחיות בו מאחר והן לא יכולות לחיות יותר בין העצים, כי העצים נכרתים.

אנחנו לא רואים את זה במערב בכלל. יש לנו מעט אם בכלל הבנה שיש לכבד רוחות שלא לדבר על לבנות להם בתים קטנים כדי שיוכלו לגור בהם. וגם אם נעשה זאת, האם זה מספיק?

בעודנו מאבדים את היערות העתיקים של כדור הארץ, אנחנו מאבדים את הרוחות החיות בהם? לאן הולכות רוחות היער כאשר היער לא קיים עוד? האם הן נעלמות או שמא הן יוצאות לנוודות כחסרות בית?

האם היית רוצה לבנות מחדש או ליצור חיבור נפלא יותר עם הרוחות הקסומות של כדור הארץ?

ההקלטה שלי ניקוי יישויות כדור הארץ תשנה באופן דינמי את מערכת היחסים שלך עם יישויות כדור הארץ, יאפשרו להם לקחת חלק ביצירת החיים שלך והעולם.

כמו כן יצרתי סדרה מיוחדת מתקדמת שנקראת יישויות כדור הארץ, קורס זה יעזור לך להכיר ביכולות שלך לתקשר ולקבל מיישויות כדור הארץ ואף יעודד את המודעות שלך והיכולת שלך ליצירה משותפת של פלנטה שמחה ובריאה יותר. האם תרצה להזמין את ההוויות המופלאות הללו לתוך חייך ולחזור לעוצמה בכדור הארץ?

איזו תרומה תוכל להיות עבור רוחות מבריקות אלו של כדור הארץ? אני יודעת שהן תאהבנה לתרום לך.

למד עוד על לדבר עם יישויות® והקורסים הקרובים שלנו כאן ו- כאן

מגיה שחורה היא מזעזעת ומעוררת ריגוש גם יחד. ברגע שמציינים אותה, אנשים מגלגלים עיניים בחוסר אמון, רועדים במכנסיים בגלוי או סמוי, או מקבלים זרם של התרגשות בכל הגוף.

אמנם במערב אנחנו מתייחסים לדיונים על מגיה שחורה כמו שהיינו מתייחסים לחבר הדמיוני של הילד שלנו, אבל בעולם הישן אמון ואמונה במגיה השחורה נותרו חזקים.

במשך מאות שנים ההמונים נתנו לגורם חיצוני את הכוח על החיים וההחלטות שלהם. אם זה לא אל שאנחנו נותנים בו את מבטחנו ואמונתנו, זו ישות אפלה או שטן שמבצעים את המעשה ויש להם את השליטה מעבר להגיון הבריא.

הרוח הגדולה בעלת הכוח שמחוצה לי זה נושא שקיים עמוק בכל התרבויות והפכה טריביאלית עם האלוהות המודרנית של המדע.

ובכל זאת אנחנו מוצאים את עצמו בעולם נגוע שדים, כשמעלינו מלמעלה משגיחים מלאכים, לא משנה באילו מילים את משתמשת לתאר אותם או באיזו מציאות את מאמינה.

תזכרי בפעם האחרונה ששמעת מישהו או אולי אפילו שאת אמרת ״הוא נלחם בשדים שלו״ או ״כנראה שיש לה מלאך שמשגיח עליה״.

אז איך למדנו לחיות בעולם עם הישויות האלו? חלק לגמרי התנתקו מהמודעות לעולם הישויות, אחרים קיבלו את הנוכחות של הישויות אבל מפחדים מהן. ישנם אלה שיודעים את העולם הזה ועובדים איתו ליצור לטוב או לרע. אז כמו בכל דבר, אפשר להשתמש בזה לאדיבות או לרשעות.

זה הזדון שקיים באנשים שמוביל להזיק וההרס של הקלילות של ההוויה שהיתה יכולה להיות אם היא היתה נבחרת.

מגיה שחורה ושדים היו הרשעים בסיפור בכל כך הרבה אגדות. וקרב בלתי נראה של קונפליקט בין אמונה לספק סובב סביבם- האם הם קיימים?

ואם כן, האם אנשים יכולים ליצור נזק איתם?

אם את חיה בטורקיה, מקסיקו, הודו, סינגפור, מלזיה, אפריקה וכו, התשובה היא כן.

אם את חיה בארצות הברית, קנדה, בריטניה, שבדיה וכו, התשובה היא לא.

ככל שהעור שלך יותר כהה, התרבות שלך נוטה יותר להאמין במגיה.

סביר להניח שזה קשור בחוסר נוצריות (= סתם צוחקת...... או שלא.

בתורמי שרואה מדברת ומתמודדת בכל הקשור עם ישויות, ראיתי שדים שקורעים לגזרים את השפיות והבריאות של המארח שלהם, באותה רמה שראיתי את טוב הלב החם של הישויות עוטף את האדם בחיבוק חם ומרפא.

ראיתי אנשים מרושעים משתמשים בכל מה שיש להם כדי להזיק או לשלוט.

וראיתי גם את אלו תחת ההתקפה הפסיכוטית הכי קשה בוחרים לקום ולא להיות תחת ההשפעה ההרסנית ואחרים שבוחרים באופן מוחלט להיות תחת ההשפעה ולהזיק.

אז האם מגיה שחורה היא אמתית? היזכרי בפעם האחרונה שנשפטת, מגיה שחורה?

היזכרי בפעם האחרונה ששפטת והיית סרבנית כלפי האחר, מגיה שחורה? מה אם לשים את העוצמה שבבחירה שלך והיצירה של חייך בידיים של אחר, בעל גוף או לא, זו הצורה האולטימטיבית של ֿמגיה שחורה על עצמך?

מה אם לא תהיי עוד מושפעת מהעולם סביבך אלא משפיעה על העולם? האם יהיו לך תירוצים או שאחת או לתמיד תקחי בעלות על מה ששלך?

למי או למה נתת את הכוח מחוצה לך שאין לו שליטה עלייך מעבר לכוח שאת נתת לו?

טוב ורע אינן המצאות מודרניות ואיך שאנחנו בוחרים להגיב אליהן יכול להיות בתגובתיות או במודעות.

לצערנו רשעות וקללות גם הן לא המצאה מודרנית, דינה לגיהנום ושליחת ישויות רעות למישהו הוחלפו פחות או יותר בתקיעת סכין בגב, איומים מסווים והתקפות אונליין.

אבל לאלו מכם שכתפיסת עולם יש יותר אמונות תפלות או יותר מודעות (תלוי בנקודת המבט שלך), המגמה הנסתרת של החברה טעונה בתופעות מסתוריות ואפשרויות.

מה אם היתה לך גישה לכל האנרגיות? טוב, רע, נכון, לא נכון, ללא שיפוטיות. מה יכולת ותוכלי ליצור אז?

גיליתם את הלופים העוצמתיים של שאנון 'לדבר עם ישויות' להאזנה? למידע נוסף על הקלטת ניקוי השדים של שאנון, הקליקו כאן 

מחפשים מודעות ועוצמה גדולים יותר סביב נושא הישויות? להשתתף בקורס לדבר עם ישויות® עם שאנון לייב או אונליין, הקליקו כאן

האגדה של בית רדוף רוחות היא עתיקה ושחוקה. הבית המפחיד שאף אחד לא רוצה להתקרב אליו. הרצפות החורקות, הצללים במסדרונות הלחישות בלילה, הספרים שעפים החוצה מהמדפים ועוד תופעות ׳לא מוסברות׳.

כבר זמן רב שהסיבה לכך שבית מסוים נשאר רדוף כוסה במסתורין. ברגע שיודעים למה בית נהיה רדוף, אפשר להסיר לבטח את רוב, אם לא כל האמונות התפלות ואז זה הופך הכל די...... ובכן, מטופש!

סיבה מספר אחת לכך שבית נהיה רדוף רוחות זה פשוט מפני שהאדם שחי שם בעבר אולי לא יודע שהוא מת! בחיי.

כשאנשים הם לא אנשים מודעים במיוחד, הן גם לא ישויות מודעות במיוחד. בנוסף, אם גוף של מישהו מת מסמים, הישות במעבר יכולה להיות הרבה פעמים עדיין בהשפעת הסם. כלומר, הם לא מודעים מרוב סמים, אפילו אחרי שהם עזבו את הגוף והם לא מזהים שאין להם גוף יותר. אז הם פשוט נשארים בסביבה (משועממים).

בנוסף לעניין חוסר המודעות, הרבה פעמים כשגוף של מישהו מת משוק או טראומה זה יכול ליצור אחיזה מסוגים שונים. הם בדפוס אחיזה של שוק-טראומה ולא מסוגלים ל׳עבור הלאה׳. אז הם פשוט תקועים כאן, לא חיים ולא מסוגלים להתקדם לבחירה הבאה שלהם.

את יכולה לדמיין את המתנה שאת יכולה להיות לישות כזאת? אני אראה לך איך.

סיבה מספר שתיים שבית נהיה רדוף, זה בגלל שיש שם ישות בבעלות. אלו הן ישויות שגם אם הן כבר לא בגוף (והם יודעים את זה), עדיין יש להם את נקודת המבט שזה ״הבית שלהם!״.

הם אומרים הרבה 'שלי'! הם חושבים בפשטות שהמקום הוא שלהם וזה שאתם שם, זו פלישה לנכס בבעלותם.

הפתרון לזה קל במפתיע.

הסיבה השלישית שבית נהיה רדוף זה כי מישהו מזמין את הרוחות לשם או במכוון או שלא במכוון. כשאנשים משתמשים בסמים (תרופות או של פנאי) או כמויות מוגזמות של אלכוהול זה מושך פנימה סוג מסוים של ישויות.

אנשים יכולים להיות גם בעלי יכולת עם ישויות כמוני, וגם זה מושך ישויות פנימה. זה פשוט הופך לדבר רע כשהאדם לא מודע לעובדה הזאת או שואף להיות בחוסר מודעות לגבי זה. יכולת היא יכולת, בין אם אוהבים או שונאים אותה, היא לא נעלמת. זאת הנחה היסוד העיקרית של לדבר עם ישויות, לתת לאנשים את הכלים והמידע שהם זקוקים להם כדי לשגשג עם היכולות שלהם עם ישויות.

סיבה מספר ארבע שבית נהיה רדוף רוחות זה מפני שהוא נבנה במקום הלא נכון. יש אזורים לאנשים ואזורים לרוחות. כיון שאנשים מינו את עצמם לשליטי הארץ, הם טועים וכושלים ושמים דברים במקומות שזה פשוט לא יעבוד. אם אנשים היו עוקבים אחרי האנרגיה, סומכים על הידיעה שלהם ומכבדים את האנרגיה של כדור הארץ (שכוללת ישויות) הם היו בונים את הבתים שלהם באזור שיעבוד לכל. לא איפה שזה חוסם ועוצר זרימה של אנרגיות וישויות.

אבל במצב הנוכחי לרוב אנשים לא עוקבים אחרי האנרגיה ובתים נבנים במקומות שהם צוברים אנרגיות מהאדמה באופן שגוי, ואף יוצרים מרחב תקוע איפה שישויות נלכדות (כביכול)

הדוגמאות הברורות ביותר לזה הן המקומות שבעבר שמשו כמקום קבורה או הברורות פחות הן על פורטל ביולוגי. לכדור הארץ יש פורטלים כחלק מהביולוגיה שלו וזה מאוד לא נבון לבנות בית ליד או על פורטל כזה. זה כמו לשים בית על בולען, רק שהבית לא נבלע. הוא רק מתמלא ברוחות. תכנון רע ביסודו, זה הכל.

אלו כל התנאים והנסיבות שבית נהיה רדוף רוחות, לא יותר מזה.

שימו לב, שישות מבקרת מישהו בבית זה אחר מבית רדוף. כשהאינדבידואל הזה יעבור לבית אחר, הישות תעבור איתו. הבית לא רדוף, לאדם הזה פשוט יש ישויות בסביבתו, זה שונה. ישויות מוכרחות להשאר עם הבית כדי שזה ייחשב בית רדוף.

אם הייתם רוצים ללמוד איך להתמודד עם כל אחד מהתרחישים האלו, מוזמנים להזין לניקוי חללים מא׳ ועד ת׳. הקליקו כאן

 זהו טלקול 3 בן חלקים שכולל את כל מה שצריך לדעת, ומעבר לזה. תוכלו להתמודד וליצור מעבר לכל סיטואציה של מקום רדוף, לא רק בתים, אלא גם בניינים ונכסים אחרים.

אם תרצו להעמיק עוד בנושא, בבקשה עברו ישר לתכנית ניקוי הבתים! הקליקו כאן

התכנית כוללת:

ניקוי חללים מא׳ ועד ת׳

ספר אלקטרוני- ניקוי בתים רדופי רוחות- מאת שאנון אוה'רה

ניקוי חללים לבתים, בניינים, ושטחי אדמה. הקלטת אודיו mp3 (שנועדה להתנגן בלופ לניקוי עמוק)

בתים רדופי רוחות זה שייך לעבר. העתיד כולל ידיעה של מה יוצר את האנרגיות והישויות התקועות, שאנחנו קוראים להם רדופים.

האם אתם מחפשים מודעות ועוצמה גדולה יותר עם עולם הישויות? להשתתף בקורס לדבר עם ישויות® עם שאנון לייב או אונליין, תמצאו את הקורסים הקרובים כאן

רק בגלל שאת רוצה לנקות אותם, לא אומר שזה הזמן לנקות אותם.

אחרי (אני לא יודעת כמה!) שנים של הנחיית ״לדבר עם ישויות״, רק לפני כמה לילות, סוף סוף הייתי מסוגלת לנקות ישוית דביקות במיוחד מהגוף שלי!

במשך שנים, ידעתי שיש לי ניצולי שואה (כמובן שהם לא שרדו) מחוברים לגוף שלי, או בעולם שלי באופן מסוים, ולא משנה מה עשיתי (ועשיתי המון!) לא יכולתי לשחרר אותם.

לפני כשלושה שבועות בחרתי להתחיל דיאטת ניקוי לתמוך בגוף שלי בשינוי של כמה עניינים שעברו עליו. הכל הלך נהדר, לפעמים לא נוח, אבל ידעתי שזה חלק מהדרך.

התחלתי צום מרק ירקות, רק ליומיים, לעזור למערכת שלי לנוח ולהתחדש. בלילה הראשון הבלאגן התחיל!

נכנסתי לטירוף על גבול ההיסטריה, אמרתי לבעלי ״פשוט לא אכפת לי״ ו״אני הולכת לאכול ארוחה יותר ממלאת״. שתבינו, הוא לא עצר אותי. לא היה לו שום קשר לבחירות שלי, אבל מסיבה מסוימת הפכתי אותו למתעלל שלא מאפשר לי לאכול.

צעדתי בזעם למטבח והתחלתי להכין לעצמי פסטה, והפלא ופלא, 10 דקות של בישול במים, הפסטה לא מתרככת. הסתכלתי על הבלאגן העיסתי הדביק. ואז נשברתי.

ירדתי בסערה במדרגות והתחלתי לחשוב ״אני ארעב למוות״. כששמעתי את עצמי חושבת את זה, ידעתי שיש שם משהו אחר מעבר לרעב. ידעתי שלא ארעב למוות. אפילו לא קרוב לזה. למעשה, אם הייתי כנה עם עצמי, לא הייתי רעבה בכלל.

ההיסטריה והמחשבות על רעב היו כל כך מוכרות. הן היו שם כל החיים שלי, אורבים מתחת לפני השטח, מפחידים אותי שלא אגיע לרעב. אם הייתי רעבה מדי או מנעו ממני ארוחה מסיבה כלשהי, הייתי מוכרחה לאכול יותר לוודא שהתחושה תחלוף. מיותר לומר שנאבקתי עם המשקל שלי כל תקופת הנערות והבגרות שלי.

נתקדם קדימה בזמן, חזרה לצום מרק הירקות. ברגע שההיסטריה של למות מרעב הופיעה, ידעתי שמשהו צף והתחלתי לעשות פוק אנד פוד ולנקות ישויות וזה פשוט לא עבד. אז קראתי לבעלי (הוא גם מנחה של אקסס ולדבר עם ישויות) ואמרתי לו שאני מתחרפנת ושאלתי אם הוא יכול לעזור לי.

ברגע שהוא שאל אם יש ישויות, רציתי להרוג אותו... אז ידעתי שהוא בכיוון הנכון. אחרי כ-3 דקות של ניקויים, הכל נגמר. כל ניצולי השואה עזבו סוף סוף! אחרי שנים של ״לנסות״ לנקות אותם, סוף סוף זה היה הזמן!

סוף סוף הגעתי לרגע שבחרתי מספיק מודעות עם הגוף שלי שיכולתי לשחרר את החבר׳ה האלה. נשבעתי לדאוג להם ואחת מהם במיוחד התעקשה שאדאג לאכול! מאוד אמא יהודיה מצדה.

דיאטת הניקוי לא רק עזרה לי לנקות רעלים, היא גם אפשרה לי לקבל גישה לכל האנרגיות, ובמקרה הזה, הישויות, שלרוב אני מכסה עם אוכל כדי לא להרגיש. ברגע שחשתי רעב, אפילו טיפה, כל השורדים האלו היו מתחילים להתחרפן.

העומק של המחויבות שלי כלפיהם ועומק הבלבול שלהם יצר מתכון לחוסר שינוי עד ששאלתי את עצמי מספיק שאלות לגבי הגוף שלי והרצתי מספיק תהליכי גוף של אקסס. רק אז זו נהייתה בחירה אפשרית.

יש כל כך הרבה מרכיבים כשזה נוגע לאנשים וישויות, כל כך הרבה תקופות חיים של התחייבויות ועוד בחירות תוקעות. כל כך הרבה חוסר מודעות. כל כך מעט כלים אמיתיים ועזרה שעובדים. ואפילו כשיש את הכלים והעזרה הכי דינמיים שניתן למצוא, את קולטת את זה רק כשאת קולטת את זה.

אז, לכולכם, אתם יודעים מי אתם, שמתמודדים עם עניינים עם ישויות ואו שוויתרתם על השינוי או שאתם רצים במעגלים, בבקשה, אל תוותרו. לפעמים אנחנו צריכים לעבור מה שזה לא יהיה שאנחנו צריכים לעבור כדי להגיע לשם. אם תמשיכו לשאול ולבחור, תשנו הכל, אפילו את ה״בלתי אפשרי״.

אני שמחה לדווח שביליתי את ה-3 ימים האחרונים, מאפשרת לעצמי לחוש ״רעבה״ לפחות לקצת כל יום והכל שקט. אין היסטריה ואין אכילה בפרנויה, ניצולי השואה אינם!

מוכנים לגלות עוד לגבי לדבר עם ישויות® עם שאנון או׳הרה? הקליקו כאן וכאן

אבא שלי התחיל לתקשר כשהייתי בת 11. לאלו מכם שלא יודעים מה זה תקשור, זה כמישהו 'עוזב את הגוף שלו' וישות אחרת נכנסת לגוף ומתחילה לדבר.

ההורים שלי תמיד התעסקו בדברים 'אלטרנטיביים' ו'רוחניים', ותקשור היה אחד מהמון דברים שההורים שלי היו בעניין שלהם.

אציין גם, שאבא שלי הוא גארי דאגלאס, המייסד של אקסס קונשסנס®. איך אקסס הגיעה לעולם זה סיפור מעניין שכולל את רספוטין, הנזיר ממוסקבה.

בתחילת הדרך, אקסס תוקשרה דרך ישות שקראה לעצמה או להם, נוביאן. מכאן הגיעו הבארס.

ישויות הנובאין לא היו קלות לגוף של גארי ובאותו זמן הוא תקשר גם את רספוטין. הוא אמר: ״אם החומרים האלו לא יכולים להגיע דרך ראז, אני לא עושה את זה״. יום למחרת, רספוטין התחיל לדבר על מה שמאוחר יותר ייקרא אקסס קונשסנס®.

במשך שנים, הקול העמוק של רספוטין מילא את ביתי ואת חיי. רספוטין הוא שהנחה את כיתת אקסס הראשונה, דרך גארי כמובן. הוא היה מנחה האקסס הראשון שלי ומנחה קורס הבארס הראשון שלי.

לפני שכל קורסי האקסס התחילו, בזמן שגארי עדיין חקר ושיחק, אני זוכרת את עצמי לילות רבים מכורבלת בסלון. הייתי מתכרבלת בפיג׳מה, אמא היתה על הספה או על הרצפה, מניקה את אחותי התינוקת, וגארי היה יושב בכורסא הסגולה המצחיקה למראה שהיתה לנו בסלון. גוף זקוף, פנים זורחות, עיניים עצומות והקול הרועם של רספוטין. כל החדר היה מתמלא בזוהר של האנרגיה. לא משהו שיכולת לראות, אבל אם היתה לך טיפה מודעות, יכולת לחוש.

כל פעם שרספוטין הגיע לביתינו, חשתי כל כך אהובה, בטוחה ומטופלת. הוא נשאר השומר האישי שלי במשך המון המון שנים. כל פעם שפחדתי או הייתי מצוברחת, כל מה שהייתי צריכה לעשות זה לקרוא לו, והאנרגיה החמה והשלווה שלו היתה מופיעה. היא היתה מנחמת אותי, מוחקת את כל הטרדות וממלאת אותי בקלילות.

ב-1998 גארי הפסיק לתקשר לגמרי והתקדם עם אקסס בקול שלו. הגיע הזמן לשדרג את אקסס מדבר מוזר וחתרני שמישהו תקשר לשיטת מיינסטרים סופר פרקטית לתודעה. כאשר יישות מובילה, אנשים נוטים לפקפק או לחוש מוזרות או לתת משמעות יתר.

כשרספוטין פרש, הייתי בשנות העשרים המוקדמות שלי ועברתי לדברים אחרים כמו בחורים, סקס וסמים. כן, סמים. אילו רק סמים היו עושים אותך יותר מודעת. סיפור לפעם אחרת.

אני מחשיבה את עצמי מבורכת מאוד שגדלתי בבית מלא בסוג כזה של קסם. סביר להניח שזו הסיבה שאני חוד החנית של עסק גדול ועובד בשם 'לדבר עם ישויות' שמנקה את הפחד ונותן לאנשים כלים למודעות סביב ישויות. ה'ישות' היתה חלק עצום מהחיים שלי במשך הרבה שנים. הוא היה עוד בן משפחה באופן מסוים, ולימד אותי כל כך הרבה.

כשאני מנסה למצוא אותו כיום, הוא עבר הלאה. הוא הפך חלק מהאחדות, לא עוד מגדיר עצמו כרספוטין. והזרעים לתודעה שהוא היה חלק משתילתם לפני שנים, גדלו לבגרותם. הם הצמיחו שורשים והפיצו עוד זרעים רבים. האור הרך החודר של טוב הלב שהוא הראה לי ולרבים אחרים, היתה מתנה שרק תודעה יכולה לתת. הדובר היה רספוטין, המקור תהומי.

אני עומדת על הקצה, רגע לפני ביקור ברוסיה, בפעם הראשונה בחיי

מה מביא עימו העתיד?

אתם שואפים ליותר תודעה וליצור יותר קלילות בחיים? הצטרפו למועדון החברים של שאנון או׳הרה וההיו מוכנים לקבל ולגלות מודעות גדולה יותר וכלים משני חיים של אקסס קונשסנס כאן

מוכנים לצלילת עומק ליותר שינוי של המציאות עם גופים? הצטרפו לקורס 3 ימי הגוף של שאנון או׳הרה- לראשונה במוסקבה- הקליקו כאן להרשמה

 

זה תמיד קצת מביך אותי להודות שהתחלתי את לע״י עם פחד והתנגדות לרוחות רפאים כמו שיש לרוב האנשים.

התחלתי בחוסר התלהבות והיו לי שתי אפשרויות קשות לבחור מהן: יכולתי להמשיך להסתובב מפוחדת, בתגובתיות ובתחושת שיגעון קל מכל ה״קולות בראש״ וה״צללים בפינה״ או שיכולתי להיפתח, להשתלט על עצמי ולהתחיל לעבוד ולהתמודד עם כל הישויות שהייתי ערה אליהם.

לע״י נוצר מתוך צורך וייאוש. יכולתי או לנסות להתחבא מהמודעות שלי לרוחות, או להתמודד עם זה.

אז בעצם לע״י זו תוצאה של ההתמודדות שלי עם הכל. למעשה, הסיסמה של לע״י יכולה להסתכם ב- לדבר עם ישויות, תתמודדו!

בעבר, לפני שידעתי שאני צריכה לבחור להתמודד עם ישויות, ההשפעה שהיתה למודעות שלי לישויות על החיים שלי היתה כמעט קטסטרופלית. היתה לי פרנויה חברתית משתקת (שכולנו יודעים שזה היה מוביל לאבחון של סכיזו..) ודכאונות עמוקים וחשוכים. מודעות לישויות שלא מאובחנת יכולה להוביל לכל מיני ״בעיות״ מנטליות ופיזיות.

אפילו כשכן הכרתי בזה שיש לי מודעות לישויות, זה לא תמיד הספיק כדי להתמודד עם זה. הייתי צריכה ממש ללמוד איך להתמודד עם כל ההיבטים שנדרשים עם ישויות. לנקות, לתקשר ולקבל.

למזלי, זכיתי לעזרה מאקסס קונשסנס ולתמיכתו של אבי המיומן. הוא עבד בלי הרף להעצים אותי להיפתח למודעות ולא להדוף אותה, ונתן לי בהתחלה כלים ראשוניים וטיפים כדי שאדע איך להתמודד עם ישויות.

אני חבה לו ולאקסס את החלק הארי של הוקרת התודה שיש לי כעת לחיים המדהימים שלע״י יצרה עבורי.

הוא לימד אותי איך לנקות ישויות והחזיק לי את היד בזמן שאזרתי אומץ להתחיל לדבר עם רוחות. השיעורים הראשוניים האלו ממנו מלווים בחן את העמודים של חוברת המתחילים של לע״י.

הכלים שנעזרתי בהם כדי לצאת מהבור שמודעות לישויות היתה עבורי, היו ניקוי ותקשורת. כל פעם שניקיתי ישויות, החדר שהייתי בו, ואפילו היקום כולו, נהיו קלים ובהירים יותר באופן שלא ראיתי שמשהו אחר אי פעם יצר.

הייתי מנקה, מנקה, מנקה ויוצרת שינוי ויותר מרחב. ואז, כשהניקוי לא הספיק, תקשרתי איתם וזה שינה את הישויות ואיפשר להם להמשיך הלאה. אבל זה היה כמו להיות עובדת סוציאלית לישויות בלי סוף נראה באופק. לא יכולתי להיפטר מהם וגם לא יכולתי להמשיך לחיות עם הדרישות המתמשכות שלהם.

ברגע שגיליתי את הקבלה מהישויות, הדברים התחילו להיות כיפיים באמת. עד אז ראיתי את ההתמודדות עם ישויות רק כהתמודדות. רק כצורך לטפל בהם בחיי היום יום שלי, כדי שיהיו לי חיים מבלי לאבד את עצמי.

אלמנט הקבלה הוא זה שנתן דלק חדש במיכל כמו שאומרים, הדליק אותי, מילא את היקום באפשרויות והראה לי עולם מלא עומק שכמותו לא הכרתי, דמיינתי או חלמתי שיכול להתקיים.

הטרנספורמציה וההתרחבות שנוצרו, מהמעט שהייתי מוכנה לפתוח עם אנשים, היו מטורפים. לא יכולתי להתכחש לזה. הייתי יוצאת מסשנים רוטטת והופיעה אנרגיה אחרת שלא הצלחתי לזהות בהתחלה. מאוחר יותר זיהיתי שאלו היו ישויות שהזרימו הוקרת תודה לעברי.

במקרים מסוימים, אלו היו ישויות שניסו לתקשר עם אדם מסוים במשך זמן ארוך מאוד. הם היו מלאי הוקרת תודה, והתודה שלהם היתה זרימה של אנרגיה שלא הכרתי.

ככל שיכולתי לשאת את הקבלה העצומה מהישויות האלו, כך כל החיים שלי הפכו יותר דינמיים. כלכלית, רמות השמחה, רמות הבריאות ובאר עמוקה ובלתי נדלית של ידיעה החלה להתבסס בהוויה שלי. כל החלקים שלי שחסמתי והתנתקתי מהם, כדי לנסות להתרחק מהמודעות, החלו לחזור אליי! היתה לי יותר גישה אליי ולכל מה שאני מסוגלת לו וזו היתה מתנה שמעולם לא יכולתי לצפות.

וזה לא היה רק קבלה מהישויות של האנשים שעשיתי איתם סשנים. היו רוחות אחרות שעודדו אותי, שהזינו אותי באנרגיה ורצו שאהיה הקול למודעות לרוחות. רציתי להמשיך להאמין שאני משוגעת, אבל הם אף פעם לא עזבו אותי וחיכו בסבלנות שיהיה לי מושג ושאתחיל לדבר למען הישויות. ליצור את לדבר עם ישויות.

ניסיתי להתפטר כל כך הרבה פעמים לאורך הדרך. זה היה יותר מדי קשה, אנשים שפטו אותי ועזבו אותי על ימין ועל שמאל. למזלנו, לע״י לא עזב אותי לרגע והישויות האדירות שעזרו לי ליצור את מה שלע״י הוא כיום, הם חלק מהמתנות והחברים האדירים ביותר בחיי.

ברגע שהתחלתי לראות כמה אנשים השתנו על ידי שימוש בכלים של לע״י, התחלתי לקלוט כמה לע״י חיונית לאנשים רבים. כשמכבים את המדעות לעולם הרוחות זה למעשה יוצר יותר נזק מתועלת. אתם לא יכולים לגרום למודעות להיעלם, אתם יכולים רק לקטוע אותה עד שלא נותר מכם דבר. לפתוח את הדלת למודעות, וביחוד למודעות לישויות, זה כמו מסלול מהיר להשבת החלקים האבודים שלכם.

אחרי דרך של חמש עשרה שנה, לע״י היא ארגון רב לאומי עם יותר מ-75 מנחים: אנשים מדהימים שמשתפים את המתנות והכלים ליצירת קלות עם המודעות לישויות.

מה קורא לכם ליצירה שלו ומי מחכה שאתם תתחילו לקבל?

לבקשות תרגום לכיתות או מוצרים אנא שלחו לנו אימייל ל translations@talktotheentities.com

magnifiercrosschevron-down